כמובטח ברשומה קודמת, להמחשת שימור הבחנות האיוּת של מילים שנשמעות דומה בעברית בכלאמ”ר, לעומת אבדן מידע זה שמתרחש בהמרה פונטית של עברית לאותיות לטיניות, הנה השיר קהלת בן-זמננו, בשתי ההמרות, זו לצד זו: לבחינת המרות לכלאמ”ר של טקסטים שלכם, ראו את הממיר באתרי.
כלאמ”ר: עברית בלי גבולות
אם תהיתם אי-פעם מדוע השי”ן הרוסית ׳שָא׳ ш דומה כ”כ לשי”ן העברית, הסיבה, כמובן, היא שהא”ב הרוסי נגזר מהא”ב היווני, וזה בתורו שאב את השראתו מהכתב הפיניקי, הלא הוא הכתב העברי הקדום, שבו השי”ן דמתה לאות ׳דאבל-יו׳ הלטינית – כפי שניכר מהטבלה שפרסמתי לפני כשבועיים (׳תנו כבוד לשלד בארון – זו סבתא׳) כאמור, אחת ההפתעות בטבלה... Continue Reading →
תנו כבוד לשלד בארון – זו סבתא
כבר הזכרתי בעבר בקצרה שבשנת 1550 לפנה”ס בערך, במחצבת-טורקיז מצרית נטושה בדרום-מערב סיני – מקום הידוע כיום בשם ׳סֶרָאבִּיט אל-ח׳אדֶם׳ – קבוצה של אנשים השחיתו כמה פסלים של אֶלה מצרית במקום, עם כתובות גרפיטי. על אחד מהם, מישהו התיישב וחרט גרפיטי סרקסטי: ׳מת(ת) לבעלת׳ – ׳מתנה לאֶלה׳ – בכנענית קדומה. (על טבעה של ׳מתנה׳ זו אפשר לתהות, אבל קרוב לוודאי שזה לא היה... Continue Reading →